מהו סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים? מהם יתרונותיו וחסרונותיו מבחינת המעביד והעובד? מדוע כדאי לבצע בדיקת מקדימה לפני החתימה על סעיף 14?
בדיקת כדאיות לחתימה על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים מיועדת לפרוש בפני המעביד את ההשלכות הכספיות של המהלך, יתרונותיו וחסרונותיו – ולסייע לו לגבש החלטה מתאימה.
פיטורי עובד אינו הליך נעים. לא למעביד המפטר, ועוד פחות מכך לעובד המפוטר. הודעת פיטורים מזעזעת במידה רבה את עולמו של העובד, ומטילה אותו לתקופה של חוסר ודאות כלכלית.
עם סיום יחסי העבודה זכאי העובד (בהתקיים תנאים מסוימים) לפיצויי פיטורים. לכן, יש חשיבות רבה לשאלה האם המעביד והעובד חתמו מראש על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים. לחתימה על הסעיף יש משמעות כספית רחבה, הן לעובד והן למעביד. לכן, לפני הכנת חוזה עבודה לעובד חדש, עומדת בפני המעביד אפשרות לבצע בדיקת כדאיות, שתפרוש בפניו את כלל היתרונות והחסרונות הכרוכים בחתימה על סעיף זה.
כיצד מחושבים פיצויי פיטורים?
על פי סעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים, עובד במשכורת זכאי לחודש שכר עבור כל שנת עבודה. הפיצויים מחושבים על פי השכר האחרון (ברוטו) של העובד.
רכיבי השכר הנכללים בחישוב פיצויי פיטורים – שכר היסוד, תוספת יוקר, תוספת משפחה, תוספת ותק ותוספת מקצועית.
רכיבי השכר שאינם נכללים בחישוב פיצויי פיטורים – דמי אחזקת רכב, דמי הבראה, דמי נסיעה, דמי אחזקת טלפון, בונוסים, שעות נוספות, אש"ל, דמי ביגוד ומשכורת 13.
אם חלו שינויים באופן העסקת העובד השכיר, יחושבו הפיצויים באופן יחסי לכל תקופת עבודה בנפרד – על פי השכר האחרון ששולם בה (פרטים נוספים בנושא חישוב – במאמר פיצויי פיטורים).
המעביד מפריש מדי חודש אחוז קבוע מהשכר המבוטח של העובד לצורך תשלום פיצויים עתידיים. אולם על פי רוב, ההפרשה המצטברת על חשבון הפיצויים אינה משתווה לסכום הפיצויים הכולל המגיע לעובד על פי החוק.
איך זה קורה? עלייה בשכר העובד והפסדים של קרנות הפנסיה או חברות הביטוח בשוק ההון שוחקים את הסכום שנצבר לזכות העובד. כך נוצר הפרש (חוב ותק פיצויים) בין הסכום העומד לרשותו בפועל לבין הסכום המגיע לו על פי חוק. המשמעות: במקרה כזה, על המעביד להשלים מכיסו את ההפרש, כדי שהעובד יקבל את מלוא דמי הפיטורים המגיעים לו. בדיוק כאן "נכנס לתמונה" סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.
מהו סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים?
סעיף 14 מתייחס לאפשרות שהפרשות המעביד לקרן פנסיה או לביטוח מנהלים יפטרו אותו מחובת תשלום פיצויים לעובד. הסעיף קובע, כי "תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה לא יבוא במקום פיצויי פיטורים, אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעביד והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר" (הערה: הסמכות בנושא הועברה משר העבודה לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה).
החל משנת 1998, כל המעסיקים והמועסקים רשאים להחיל על עצמם את סעיף 14, בהתקיים מספר תנאים:
- המעביד ביצע הפרשות קבועות ובשיעורים הקבועים בחוק (8.33 אחוזים) לקרן פנסיה או לביטוח מנהלים, לצורך צבירה לחיסכון הפנסיוני וביטוח העובד למקרה של נכות או מוות.
- המעביד ויתר על החזר תשלומים מקרן הפנסיה או ביטוח המנהלים (יש לציין, כי צו הרחבה כללי לביטוח פנסיוני שנכנס לתוקף ב-1 בינואר 2008 קובע, כי בכל מקרה ההפרשות לקרן פנסיה או לביטוח מנהלים לא יוחזרו למעביד, אלא בהתקיים תנאים מסוימים).
- ההסכם בין המעביד לעובד בנוגע לסעיף 14 עוגן בכתב (הסכם חתום) בתוך עד שלושה חודשים ממועד העברת ההפרשה הראשונה.
כלומר, מתקיימות שתי אפשרויות:
- במקרה שהעובד לא חתם על סעיף 14 – גם אם המעביד הפריש מראש את הסכומים בגין פיצויים, כאשר העובד יסיים את עבודתו תבוצע בדיקת מצב הפיצויים שנצברו לטובתו. הבדיקה תיערך לפי סעיף 12 לחוק פיצויי פיטורים, הקובע כי עובד במשכורת זכאי לפיצויים של שכר חודש עבודה כפול מספר שנות עבודתו. אם יתברר, כי סכום זה גדול יותר מאשר סכום הפיצויים שהופרשו מראש – המעביד יהיה חייב להשלים את ההפרש.
- במקרה שהעובד חתם על סעיף 14 – המעביד מוותר מראש על כל הכספים שנצברו לזכות העובד בקרן הפנסיה או בביטוח המנהלים, גם במקרה שהעובד התפטר מיוזמתו – ופטור מהצורך להשלים את סכום פיצויי הפיטורים. העובד מצידו זכאי לקבל בכל מקרה את כל הכספים שנצברו לזכותו, ומסכים מראש שהמעביד פטור מהחובה להשלים הפרשים כספיים. כלומר, העובד מסכים לקבל את הסכום שנצבר מהפרשות המעביד – גם אם הוא נמוך מדמי הפיצויים הקבועים בחוק.
האם כדאי למעביד ולעובד לחתום על סעיף 14?
סעיף 14 כולל יתרונות וחסרונות לשני הצדדים, ביניהם:
- המעביד, המפריש מדי חודש סכום מסוים על חשבון הפיצויים, יודע מראש כי לא יידרש להקצות כספים נוספים להשלמת הפיצויים. בנוסף, המעביד פטור מניהול יתרות הפיצויים, כלומר ממעקב אחר הסכומים שנצברו לטובת עובדיו והשוואתם לסכומים המגיעים להם על פי חוק.
- מכאן שעבור המעביד החתימה על סעיף 14 מהווה שקט נפשי מסוים. מנגד, המעביד מוותר מראש על הסכומים הנצברים לטובת העובד בקרן פנסיה או בביטוח מנהלים גם במקרה שהעובד התפטר מיוזמתו.
- העובד מבטיח לעצמו מראש את מלוא הכספים שנצברו לזכותו בקרן פנסיה או בביטוח מנהלים, גם במקרה שהתפטר מיוזמתו (מהלך שללא חתימה על סעיף זה – אינו מקנה לו, בדרך כלל, זכאות לקבלת פיצויי פיטורים). מנגד, אם שכרו עלה במשך השנים, ואם ההפסדים בשוק ההון שחקו את הסכום שנצבר לטובתו, הרי שהוא עשוי לקבל סכום נמוך יותר לעומת הסכום שהיה מקבל לפי החישוב ה"רגיל" של פיצויי פיטורים.
בדיקת כדאיות לפני חתימה על סעיף 14
סעיף 14 הוא נושא מורכב, התלוי במשתנים רבים, כמו גובה השכר ההתחלתי של העובד, התחזית להגדלת השכר, היקף השכר המבוטח, ומדיניות המעביד לגבי מתן או אי מתן פיצויים לעובד שהתפטר מיוזמתו. מכאן, שללא בדיקה פרטנית של כל מקרה לגופו, קשה לקבוע מראש האם כדאי למעביד ולעובד לחתום על סעיף זה.
חברת ממון מציעה למעבידים בדיקה יסודית ומקיפה של פרטי ההעסקה, שבסופה יקבל המעביד חוות דעת מפורטת ומנומקת בעד או נגד החתימה על סעיף 14. הבדיקה, המבוצעת על ידי מומחים בעלי ידע חשבונאי ומשפטי, תפרוש בפני המעביד את כלל ההשלכות הכספיות של המהלך – ואת מידת הכדאיות שלו לשני הצדדים.
המאמר כולל מידע כללי, אינו מחליף חוות דעת משפטית, ואינו מחייב את חברת ממון. המידע נועד להשכלה כללית, ואינו מהווה המלצה לבצע מהלך של בדיקת כדאיות לפני חתימה על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים. לפני קבלת החלטה בנושא זה יש לקבל חוות דעת של גורם מקצועי מוסמך המתמחה בתחום.
