ניהול פיננסי אישי

ניהול פיננסי אישי

ניהול פיננסי אישי

החיים בזמן ואחרי פרישה

2_670139794-2.jpg

איך מכינים תוכנית כלכלית לתקופה שאחרי הפרישה מהעבודה? כיצד חוסכים בהוצאות? האם כדאי להמשיך לעבוד אחרי היציאה לגמלאות? כיצד עורכים צוואה?
יציאה לגמלאות כרוכה על פי רוב בירידה ברמת ההכנסה. הפתרון: הכנת תוכנית כלכלית לשנות הפנסיה, וניצול מיטבי של הטבות מס ושל הטבות צרכניות ייעודיות לציבור הגמלאים.

היציאה לגמלאות כוללת שינוי כלכלי מהותי: את מקום ההכנסה מהעבודה יתפסו מעתה הפנסיה והחסכונות העצמאיים.

על פי רוב, לאחר הפרישה מהעבודה חלה ירידה ברמת ההכנסה של היוצאים לגמלאות. לכן, במטרה לשמור על רמת החיים, כדאי להיצמד לעקרונות של תוכנית כלכלית המביאה בחשבון את השינויים הצפויים בשנים הבאות מבחינת תוחלת החיים ומבחינה בריאותית – שינויים שיש להם השלכה ישירה על ההוצאות.

תוכנית כלכלית לתקופה שאחרי הפרישה

  • מצב הנכסים – בשלב הראשון, יש לבצע בדיקה כללית של כל המקורות הפיננסיים, כולל פנסיה, קצבאות, מענקים, חסכונות, השקעות וכיוצא בזאת.
  • תזרים מזומנים – בדיקת כל ההוצאות החודשיות לעומת כל ההכנסות החודשיות. המטרה: קבלת “תמונת מצב” עדכנית שתאפשר ניתוח של הממצאים והכנת אפשרויות לצמצום בהוצאות.
  • הכנת תקציב – קביעת תקציב חודשי ריאלי להוצאות השונות. על התקציב להתחשב גם בהוצאות בלתי צפויות. אחת לכמה שנים, או לפי השינויים החלים במצב הבריאותי, יש לבצע התאמות של התקציב. כך, למשל, סביר להניח שעם השנים יגדלו ההוצאות הנוגעות לטיפולים רפואיים, תרופות ואולי אפילו סיעוד.
  • תיק השקעות – תמהיל ההשקעות בתקופת הפנסיה צריך להיות זהיר יותר לעומת הרכב ההשקעות בתקופת העבודה. על תיק השקעות להיות סולידי ומאוזן יותר, ולכלול אפיקים שאולי יניבו תשואה נמוכה יותר – אבל בטוחה. כדאי לשקול להתייעץ בנושא זה עם גורם מקצועי.
  • בקרה שוטפת – בדיקה תקופתית (למשל, פעם ברבעון) של ביצועי ההשקעות של מוצר הביטוח הפנסיוני (ביטוח מנהלים, קרן פנסיה, קופת גמל), בדיקת התשואות בחסכונות הפרטיים, ובדיקת העמידה בתקציב.
  • תכנון מס – לפעולות הפיננסיות יש השלכות מבחינת מיסוי. לפני קבלת החלטה על משיכת כספים או מימוש נכסים לצורך מסוים, כדאי לשקול היוועצות עם גורם מקצועי.

כיצד חוסכים בהוצאות בתקופת הפרישה?

לאחר הכנת התוכנית הכלכלית, ניתן לבחון מספר דרכים שנועדו להפחית את ההוצאות השוטפות עם היציאה לגמלאות, ביניהן:

  • אזרח ותיק – בתוך חודשיים ממועד קבלת קצבת הזקנה הראשונה, שולח המשרד לענייני גמלאים תעודת אזרח ותיק לפנסיונרים החדשים. התעודה מקנה מגוון הנחות והטבות, ביניהן פטור מתשלום אגרת טלוויזיה, הנחה של 50 אחוז בארנונה, הנחה של 50 אחוז בנסיעה בתחבורה ציבורית, הנחה של 50 אחוז ברכישת תרופות ועוד (כדאי להתעדכן ברשימה המלאה באתר האינטרנט של המשרד). המשמעות: חיסכון ניכר בהוצאות החודשיות, וחיסכון בלתי מבוטל בראייה שנתית.
  • הוצאות מבוקרות – היציאה לגמלאות מגדילה את הזמן הפנוי: זמן איכות עם בת / בן הזוג, תחביבים, נסיעות, ילדים ונכדים ועוד. אבל כדאי לקחת בחשבון שלזמן הפנוי עלולה להיות גם השלכה פיננסית כבדה – עלייה משמעותית בהוצאות. לכן, יש להקפיד על עמידה ביעד התקציב שנקבע במסגרת התוכנית הכלכלית האישית.
  • צמצום עלויות – כמה גובה הבנק על ניהול העו”ש? מהם דמי הניהול עבור פוליסת ביטוח החיים? מהי עלות ניהול תיק ההשקעות? יש לבצע בדיקה מקיפה של ההוצאות עבור ניהול הכספים, ובמידת הצורך להתמקח או לשקול לעבור לגוף פיננסי אחר. כמו כן, כדאי לנצל את הזמן הפנוי לבדיקת ההוצאות עבור כל השירותים השונים הנצרכים באופן שוטף, למשל המנוי לאינטרנט, שירות תכני טלוויזיה, עיתונים, טלפון נייד ועוד. זה הזמן לשיחה עם נציגי השירות של גופים אלה, במטרה להתמקח על העלויות – ולהוזיל אותן.
  • הטבות מס – גמלאים זכאים להטבות מס שונות. כדאי לשקול להיעזר בגורם מקצועי שיסייע במיצוי מיטבי של כל הטבות המס.
  • הטבות צרכניות – גמלאים הם כוח צרכני גדול. גופים עסקיים רבים מעניקים לגמלאים הטבות והנחות שונות, למשל ברכישת כרטיסים לתיאטרון, בעלויות ניהול חשבון הבנק ובדמי ביטוח הרכב. כל הטבה שכזו תפחית את ההוצאה החודשית ותגדיל את היקף הכספים הפנויים.
  • מידע מקיף – ניתן לנצל את הזמן הפנוי כדי להעשיר את הידע האישי בשלל עצות טובות וטיפים שנועדו לסייע מבחינה פיננסית בתקופה שלאחר הפרישה מהעבודה. מידע מועיל ניתן למצוא באתרי אינטרנט ממשלתיים ופרטיים, בחוברות הדרכה, בתוכניות ובכתבות בנושא צרכנות בכלי התקשורת וגם בספרים. וכמובן – גם לעצות של חברים, מכרים ובני משפחה שכבר פרשו לפנסיה יש משקל רב.
  • תחזוקת הבית – בהנחה שהמצב הבריאותי תקין, ניתן לשקול לבצע עבודות תחזוקה קלות בבית. כך ניתן מצד אחד לחסוך בתשלומים לאנשי מקצוע, ומצד שני – למלא את הזמן הפנוי בפעילות.
  • מקום המגורים – שינוי בתחום המגורים עשוי להביא לחיסכון בהוצאות השוטפות ואף ליצור סכום כסף מסוים שאותו ניתן להשקיע באפיקים שונים. כך, למשל, ניתן לשקול מעבר לדירה קטנה יותר (לחיסכון בארנונה ובהוצאות על ניקיון), או לאזור אחר (במטרה ליצור הפרש בין ערך הדירה הנוכחית לערך הדירה החדשה). גם במקרה כזה, מומלץ לשקול להיעזר בגורם מקצועי, שביכולתו לפרוש את כל ההשלכות של המהלך.

איך שומרים על הכסף לאחר הפרישה מהעבודה?

החישובים הכלכליים בתקופה שאחרי הפרישה מהעבודה כוללים שני מרכיבים ידועים: גובה ההכנסות וגובה ההוצאות. אבל ישנם גם שני נעלמים, שיש להם השפעה רבה על המצב הפיננסי: תוחלת החיים והמצב הבריאותי.

  • תוחלת החיים – האם נחיה עד גיל 78? אולי עד גיל 90? אולי יותר? ככל שתוחלת החיים עולה – הכסף צריך להספיק למספר שנים גדול יותר. כדאי לדעת: על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2009, תוחלת החיים של אישה בישראל היא 82.9; תוחלת החיים של גבר – 78.6.
  • המצב הבריאותי – ההוצאות הרפואיות השונות גדלות ביחס ישיר לגיל. חלק מההוצאות אמנם ממומנות על ידי קופות החולים או פוליסות ביטוח, אבל עדיין ישנן הוצאות ה”נופלות” על הכיס הפרטי.

שני הנעלמים הללו צריכים להביא להתנהלות כספית זהירה ומחושבת לאחר הפרישה מהעבודה. חלוקת כספים ללא בקרה לבני המשפחה, השקעות גדולות, או הוצאות חודשיות גדולות מאוד – עלולות להביא לכך שהכסף “ייגמר”.

ישנן מספר רב של אפשרויות לשמירה על הכסף אחרי הפרישה מהעבודה. האפשרויות תלויות במצב הפיננסי בעת הפרישה ובתכנון לטווח רחוק (שאותו כדאי לבצע בסיוע גורם מקצועי, כמו רואה חשבון, מתכנן מס או סוכן ביטוח פנסיוני).הנה שלוש דוגמאות לשמירה אפשרית על הכסף לאחר הפרישה:

  • רכישת קצבה מהפקדה חד-פעמית – חלק מחברות הביטוח וקרנות הפנסיה מאפשרות להפקיד בקופתן סכום כסף ולקבל קצבה חודשית. היתרון: הסכום מוגן מפני “בזבוזים”; הכנסה קבועה וידועה מראש; קבלת ריבית והצמדה (לפי תנאי קרן הפנסיה או פוליסת הביטוח).
  • הוצאה קבועה – לאחר חישוב של ההוצאה החודשית הממוצעת, בשנים הראשונות שלאחר הפרישה יש להקפיד לעמוד במסגרת התקציב. כלומר, אם בחודש אחד נעשתה חריגה מהתקציב, “מאזנים” זאת באמצעות הוצאה קטנה יותר בחודש שלאחר מכן.
  • חלוקת הכסף – חלק מהכסף משמש אך ורק להוצאות החודשיות, והחלק האחר “נסגר” בתוכנית חיסכון לטווח ארוך.

האם כדאי לקבל פנסיה חודשית או למשוך את הפנסיה בתשלום חד-פעמי?

ראשית, יש לקחת בחשבון את העובדה שלא את כל הסכומים שנצברו במוצרי הביטוח הפנסיוני ניתן למשוך כתשלום חד-פעמי. תיקון מס’ 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) התשס”ח – 2008 קובע, כי כספים שנצברו החל מה-1 בינואר 2008 – יופנו אך ורק לצורך קצבה חודשית.

שנית, מדובר בהחלטה אישית שצריכה להתקבל על פי מערך שיקולים, כמו המצב הפיננסי בעת הפרישה, יכולתו של החוסך להתקיים בכבוד מהקצבה הצפויה, רצון להשקיע את הכספים באפיק השקעה אחר, הצורך לסייע כלכלית לילדים וכו’.

בכל מקרה, חשוב לזכור: להחלטה על משיכה קצבתית או הונית יש משמעויות מבחינת מיסוי הכספים. לכן, במסגרת השיקולים כדאי להתייעץ עם איש מקצוע. תכנון מס ישפיע באופן מהותי על הסכום שיעמוד לרשות החוסך עם יציאתו לגמלאות.

הנה ארבע נקודות למחשבה שראוי להתייחס אליהן:

  • קצבה משולמת מדי חודש, במועד קבוע. החוסך יודע איזה סכום ייכנס לחשבון הבנק שלו ויכול לתכנן את הוצאותיו בהתאם. מנגד, ייתכן שהסכום אינו גבוה מספיק לצרכים השוטפים.
  • קבלת קצבה פוטרת את החוסך מניהול הכסף באפיק השקעה אחר, למשל במוצרי שוק ההון השונים – השקעה שאף עשויה להסב הפסד. מנגד, השקעה עצמאית עשויה להניב לחוסך רווח נאה.
  • קבלת קצבה מבטיחה הכנסה קבועה וידועה מראש, בעוד שקבלת סכום חד-פעמי (הוני) עשויה להביא להוצאתו באופן בלתי מבוקר. מנגד, בעת משיכה הונית, יכול החוסך לתכנן (בעצמו או בעזרת גורם מקצועי) כיצד לשמור על הכסף.כדאי לדעת: מחקרים שונים שנעשו בישראל במהלך השנים, על ידי גופים כלכליים או חברתיים, גילו כי מרבית הפורשים לפנסיה שהעדיפו לקבל סכום חד-פעמי – הוציאו את כולו בתוך שנים ספורות.

האם כדאי להמשיך לעבוד לאחר הפרישה?

עבודה לאחר הפרישה – במשרה מלאה או חלקית – היא בגדר החלטה אישית, הנובעת גם מהמצב הבריאותי והכלכלי.

מעבר למשמעויות האישיות והבריאותיות (שאותן יש לשקול בכובד ראש), להחלטה יש גם משמעויות פיננסיות לטווח המיידי ולטווח הרחוק. לכן, לפני קבלת החלטה, כדאי לשקול להתייעץ עם גורם מקצועי.

תכנון כזה אף עשוי להכריע בהתלבטות, אם לאחר בדיקה כלכלית מקיפה יסתבר שקצבת הזקנה הצפויה אינה מאפשרת שמירה על רמת החיים לאורך שנות הפנסיה ומחייבת הכנסה נוספת.

בין היתרונות והחסרונות של המשך העבודה לאחר הפרישה מבחינה פיננסית:

  • כיסוי ההוצאות – עבודה המניבה הכנסה, קבועה או משתנה, תכסה או תפחית את ההוצאות החודשיות.
  • אפשרויות אשראי – עבודה המניבה הכנסה עשויה להקל בקבלת הלוואה מהבנקים ובשמירה על מסגרת האשראי.
  • הקטנת המשיכות – עבודה המניבה הכנסה מפחיתה את הצורך במשיכת כספים מהחסכונות. המשמעות: הכספים שנצברו (בחיסכון פנסיוני או בחיסכון עצמאי) יספיקו לזמן ארוך יותר.
  • צבירה לחיסכון – עבודה המניבה הכנסה עשויה לאפשר את הגדלת החסכונות.
  • היבטי מס – להמשך העבודה לאחר הפרישה יש משמעות מבחינת הכבדת נטל המס על כלל ההכנסות.
  • היבטים פנסיוניים – להמשך ההפקדות למוצרי הביטוח הפנסיוני יש משמעויות מבחינת הזכויות העתידיות: במקרים מסוימים הפנסיה עלולה דווקא להיות קטנה יותר.
  • קצבת זקנה – עד גיל 70, קבלת קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי כרוכה במבחן הכנסות. כלומר, הכנסה מעבודה עלולה לפגוע בזכאות לקצבה (החל מגיל 70 ניתנת קצבת זקנה ללא קשר לרמת ההכנסות).

צוואה

עריכת צוואה נועדה להסדיר את רצונו האחרון של האדם בכל הנוגע לחלוקת רכושו לאחר מותו. הצוואה מיועדת למנוע מחלוקות בין היורשים שעלולות להגיע להליכים משפטיים, או את העברת הירושה לרשות המדינה במידה ואין לנפטר קרובי משפחה מדרגה ראשונה.

חשוב לדעת:

  • אדם רשאי לשנות את צוואתו מספר פעמים על פי רצונו, ובהתאם לשינויים החלים באורח חייו או בחיי משפחתו. גם אם המוריש לא ציין בצוואה החדשה כי היא מבטלת את צוואתו הקודמת, המסמך הקודם מתבטל בפני המסמך החדש.
  • צוואה מסדירה את חלוקת הנכסים אך ורק לאחר שהמוריש נפטר. אולם, היא אינה תקפה במקרה שמצבו הרפואי של כותב הצוואה מידרדר עד לאיבוד יכולתו (הנפשית או הגופנית) לקבל החלטות עצמאיות. מצב כזה ניתן להסדיר באמצעות מתן ייפוי כוח מתאים לאדם שינהל את נכסיו הפיננסיים של כותב הצוואה.

סוגי צוואות

חוק הירושה מכיר בארבעה סוגי צוואות:

  • צוואה בעל פה – נערכת כאשר האדם שוכב על ערש דווי. לדבריו צריכים להאזין לפחות שני עדים, ולהעלות אותם על הכתב. את הצוואה יש להעביר לאישור הרשם לענייני ירושה באגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.
  • צוואה בכתב יד – האדם רושם בכתב ידו את פרטי חלוקת רכושו, ללא צורך בעדים.
  • צוואה בפני עדים – פרטי הצוואה מועלים על הכתב בנוכחות שני עדים.
  • צוואה בפני רשות – נערכת בפני גוף מוסמך, כמו הרשם לענייני ירושה, או עו”ד שהוא נוטריון.

חשוב לדעת: כל הפעולות הנוגעות ללשכות הרשם לענייני ירושה כרוכות בתשלום אגרה.

עצות כלליות לעריכת צוואה

  • ככלל, ניתן לערוך צוואה באופן עצמאי, על פי הכללים המפורטים בחוק הירושה. עם זאת, מומלץ לשקול להיעזר בעורך דין המתמחה בדיני משפחה.
  • יורש עתידי מנוע מלקחת חלק בעריכת הצוואה (פרט לצוואה בעל פה, הנערכת כאשר המוריש שוכב על ערש דווי).
  • אם קיים ספק באשר לכשירותו הגופנית או השכלית של המוריש, עליו להיבדק על ידי רופא מוסמך. אם חוות הדעת הרפואית קובעת שהמוריש הוא אדם צלול ומאוזן נפשית, יש לצרף אותה למסמך הצוואה.
  • כדי למנוע מחלוקות עתידיות לגבי קיומה של צוואה, מומלץ לשקול להפקיד אותה במשרדי הרשם לענייני ירושה.

מאמר זה אין בו כדי להכיל את כל הנושאים הקשורים לפרישה והוא מובא כאן להמחשה בלבד. נקיטה בפעולות אלו אינן מהוות תחליף לקבלת חוות דעת וליווי מקצועי מאיש מקצוע.

שתפו:

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on pinterest
Share on whatsapp
דילוג לתוכן