ניהול פיננסי אישי

ניהול פיננסי אישי

ניהול פיננסי אישי

מבוא לביטוח פנסיוני

מהו ביטוח פנסיוני? מדוע כדאי לחסוך לקראת הפרישה מהעבודה? אילו סוגי מוצרים נכללים בביטוח פנסיוני?
ביטוח פנסיוני נועד להבטיח קיום בכבוד ושמירה על רמת החיים בתקופה שלאחר הפרישה מהעבודה. הפקדות לביטוח פנסיוני מזכות את החוסכים בהטבות מס משתלמות. במדריך ממון לביטוח פנסיוני נפרט על האפיקים הפנסיוניים השונים ונסביר על כל אחד מהם.

ביטוח פנסיוני הוא חיסכון לטווח ארוך. אולם בניגוד לחסכונות פרטיים, למשל פיקדונות בנקאיים שאותם ניתן למשוך כמעט בכל עת לצרכים שונים, ביטוח פנסיוני נועד למטרה חשובה אחת בלבד: להבטיח שמירה על רמת החיים בתקופה שלאחר הפרישה מהעבודה.

במטרה לעודד חיסכון שנועד לשמש כפנסיה, המדינה מזכה את החוסכים באפיקים השונים בהטבות מס (זיכוי וניכוי) – החל מההפקדה החודשית, דרך שלב החיסכון עצמו ועד לקבלת הפנסיה עם היציאה לגמלאות.

כיצד חוסכים לביטוח פנסיוני?

הביטוח הפנסיוני נוצר במהלך שנות העבודה, באמצעות הפרשה חודשית קבועה של סכום מסוים מתוך המשכורת (שכירים) או הכנסה (עצמאים). בדרך זו, מצטבר בביטוח הפנסיוני סכום כסף שישמש את החוסך לאחר היציאה לגמלאות.

האם החיסכון לפנסיה הוא חובה או זכות?

על פי החלטת ממשלה, החל מה-1 בינואר 2008 עובדים שכירים חייבים לחסוך לפנסיה, בהשתתפות של המעבידים.
הרפורמה בתחום הביטוח הפנסיוני נועדה להבטיח את הרווחה הכלכלית של ציבור השכירים עם יציאתם ממעגל העבודה. כלומר, בהגיע גיל הפרישה הקבוע בחוק (67 לגבר ו-64 לאישה), הכספים שנצברו באפיק החיסכון הפנסיוני יהוו תחליף למשכורת – כדי להמשיך להתקיים בכבוד. גובה הפנסיה החודשית תלוי בהיקף הכולל של הכספים שנחסכו בתקופת העבודה.
משרד האוצר מקדם הצעת חוק, לפיה החל משנת 2011 יחויבו גם עצמאים, שהכנסתם גבוהה ממחצית השכר הממוצע במשק, להפריש כספים לביטוח פנסיוני.

תקציב הביטוח הפנסיוני

על פי רוב, ההפרשה החודשית לפנסיה מורכבת כך: העובד מפריש 5 אחוזים משכרו, והמעביד מוסיף 5 אחוזים (בנוסף להפרשה לתגמולים, המעביד מפריש גם 8.33 אחוזים לפיצויי פיטורים).

עצמאי יקבע את התקציב החודשי של הביטוח הפנסיוני על פי יכולתו הכלכלית. לשיקול הכלכלי יש להוסיף תכנון נכון וניצול מיטבי של הטבות המס העומדות לזכותו.

אילו מוצרים קיימים בתחום הביטוח הפנסיוני?

ניתן לחסוך באמצעות קרן פנסיה, קופת גמל וביטוח מנהלים.

  • קרן פנסיה – משלבת חיסכון פנסיוני עם כיסוי ביטוחי למקרה של נכות (קצבת נכות) או מוות (קצבת שאירים). עובד שכיר מפריש 5 אחוזים משכרו (ההפרשה המקסימאלית – 7 אחוזים). המעביד מפריש 5 אחוזים לתגמולים (ההפרשה המקסימאלית – 7.5 אחוזים) ו-8.33 אחוזים לפיצויי פיטורים (מוגבל בתקרה). עצמאי מפריש עד 16 אחוז מההכנסה החודשית (מוגבל בתקרה). חלק מהתנאים משתנים לפי סוג הקרן: קרן פנסיה חדשה,קרן פנסיה ותיקה גירעונית, וקרן פנסיה ותיקה מאוזנת.
  • ביטוח מנהלים – משלב חיסכון פנסיוני וכיסוי ביטוחי. העובד מפריש 5 אחוזים משכרו (ההפרשה המקסימאלית – 7 אחוזים). המעביד מפריש 5 אחוזים (ההפרשה המקסימאלית – 7.5 אחוזים) ו-8.33 אחוזים לפיצויים (מוגבל בתקרה). בנוסף, המעביד מפריש בין 2.5 ל-3.5 אחוזים עבור ביטוח אובדן כושר עבודה.
  • קופת גמל – כוללת מרכיב של “חיסכון טהור” ואינה מציעה כיסויים ביטוחיים, אותם ניתן לרכוש בנפרד. עובד שכיר מפריש 5 אחוזים משכרו (ההפרשה המקסימאלית – 7 אחוזים). המעביד מפריש 5 אחוזים לתגמולים (ההפרשה המקסימאלית – 7.5 אחוזים) ו-8.33 אחוזים לפיצויים (מוגבל בתקרה). עצמאי מפריש עד 16 אחוז מההכנסה החודשית (מוגבלת בתקרה). בישראל קיימים מספר סוגי קופות גמל.

מוצרי הביטוח הפנסיוני – יתרונות וחסרונות

בין המוצרים הפנסיוניים קיימים הבדלים שונים הנוגעים, בין השאר, למרכיב  הכיסוי הביטוחי הכלול בהם, גובה דמי הניהול, אופן משיכת הכספים שנצברו ומדיניות ההשקעה – המשפיעה על התשואה. הבחירה באחד ממוצרי הביטוח הפנסיוני הינה אישית ונגזרת מצרכיו של החוסך.

לפניכם חלק מיתרונות וחסרונות המוצרים בביטוח פנסיוני:

  • קרן פנסיה – יתרונות: כוללת גם כיסוי ביטוחי למקרה של נכות או מוות; ריבית ממשלתית מובטחת בגובה של 4.8 אחוזים ל-30 אחוז מהכסף המושקע באגרות חוב; דמי ניהול נמוכים יחסית; קרן פנסיה מקיפה מאפשרת לקבל קצבה כבר בגיל פרישה מוקדם (גיל 60, בכפוף לתנאים מסוימים). חסרונות: מתנהלת על פי תקנון הניתן לשינוי מעת לעת; הביטוח ההדדי של חברי הקרן עשוי להשפיע על סכום הקצבה החודשית, בהתאם לשינויים החלים בתוחלת החיים; לא ניתן למשוך סכום חד-פעמי עם ההגעה לגיל פרישה, אלא רק באמצעות קצבה חודשית; גביית דמי ניהול על ההפקדות וגם על היתרה הצבורה.
  • ביטוח מנהלים – יתרונות: כולל גם כיסוי ביטוחי; מתנהל על פי חוזה קבוע בין חברת הביטוח למבוטח; סכום הקצבה החודשית ידוע פחות או יותר מראש; מרבית ביטוחי המנהלים כוללים מקדם קצבה מובטח (ביטוח כנגד שינויים בתוחלת החיים), כך שהקצבה החודשית לא תיפגע; כספים שנצברו עד ה-31 בדצמבר 2007 ניתן למשוך כתשלום חד-פעמי (ובתנאי שהחוסך צבר חיסכון שיאפשר לו לקבל את הקצבה המינימאלית שנקבעה בחוק: 3,850 שקל בחודש). חסרונות: תנאי החוזה מחייבים ואינם ניתנים לשינוי עד למועד הפרישה מהעבודה; פגיעה ברצף ההפקדות, מעבר לתקופה מסוימת, עלול להוביל להקפאת הפוליסה ואף לביטול הכיסויים הביטוחיים; גביית דמי ניהול על ההפקדות וגם על היתרה הצבורה.
  • קופת גמל – יתרונות: גביית דמי ניהול רק על היתרה הצבורה; כספים שנצברו עד ה-31 בדצמבר 2007 ניתן למשוך כתשלום חד-פעמי (ובתנאי שהחוסך צבר חיסכון שיאפשר לו לקבל את הקצבה המינימאלית שנקבעה בחוק: 3,850 שקל בחודש). חסרונות: איננה כוללת כיסוי ביטוחי שאותו יש לרכוש בנפרד; מתנהלת על פי תקנון הניתן לשינוי מעת לעת; אם כספי הפנסיה נצברו בקופת גמל שאינה משלמת לקצבה (לשעבר קופת גמל הונית), במועד הפרישה מהעבודה יש להעביר אותם לקופת גמל משלמת קצבה.

גובה דמי הניהול בביטוח פנסיוני

דמי הניהול הם מרכיב חשוב בבחירת אפיק ביטוח פנסיוני. זאת, מאחר שככל שדמי הניהול יהיו נמוכים יותר – כך יגדל החיסכון הפנסיוני הנצבר. דמי הניהול באפיקי החיסכון השונים מוגבלים בתקרה – וניתן להתמקח על גובהם.

  • קרן פנסיה – דמי הניהול מורכבים מגבייה עבור הפרמיה (אחוז מסוים מההפקדות החודשיות) ומגבייה שנתית מהיתרה הצבורה. דמי הניהול מהפרמיה: עד 6 אחוזים. דמי הניהול מהצבירה: עד חצי אחוז.
  • ביטוח מנהלים – דמי הניהול מורכבים מגבייה עבור הפרמיה (אחוז מסוים מההפקדות החודשיות); ומגבייה שנתית מהיתרה הצבורה. דמי הניהול מהפרמיה נעים בין 3 ל-13 אחוז (נכון לשנת 2010, ממוצע דמי הניהול בשוק הוא 5 אחוזים). דמי הניהול השנתיים מהיתרה הצבורה נעים בין 0.8 ל-2 אחוזים (נכון לשנת 2010, ממוצע דמי הניהול בשוק הוא 1.2 אחוזים).
  • קופת גמל – רשאית לגבות דמי ניהול שנתיים בגובה של עד 2 אחוזים מהיתרה הצבורה.

סוכני הביטוח הפנסיוני של חברת ממון ישמחו לסייע לך בפרטים נוספים בנושא.

שתפו:

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on pinterest
Share on whatsapp
דילוג לתוכן