ניהול פיננסי אישי

ניהול פיננסי אישי

ניהול פיננסי אישי

ניהול סיכונים

1648826518.jpg

ניהול סיכונים הינו תהליך של איתור גורמים העלולים לפגוע בתוכנית העסקית, ניתוח והבנת המשמעויות הנגזרות מכל סיכון והתווית דרך פעולה להתמודד עם כל גורם סיכון. במדריך זה נסקור את מושגי הבסיס בתחום, את סוגי הסיכונים הקיימים ואת הדרכים לטפל בהם

בחברות עסקיות, ממש כמו בהתנהלותו הכלכלית של אדם פרטי, קיימות בכל רגע נתון הזדמנויות, ולצדן גם סיכונים. שני תחומים אלה דרים בכפיפה – ניצול ההזדמנויות כורך עמו סיכונים שיכולים לפגוע בחברה.

תחום ניהול הסיכונים נועד לנסות ולזהות את הסיכונים הקיימים בכל ארגון ולבחון כיצד ניתן לטפל ולבצע בקרה אחר הסיכונים הקיימים בארגון.

מהו סיכון ואילו סוגי סיכונים קיימים?

סיכון לחברה כלכלית הינו מאורע אשר יכול לגרום נזק לחברה. הבעיה המרכזית בניהול סיכונים היא שנראה כי יש אין-ספור סיכונים העומדים בפני חברה ולכן קשה מאוד לראות את כולם ועל אחת כמה וכמה – להתייחס אל כולם. לכן, השלב הראשון בניהול סיכונים הוא איתור הסיכונים ודירוגם על מנת להתייחס לסיכונים הרלוונטיים.

סוגי הסיכונים הקיימים

  • סיכונים תפעוליים – סיכונים היכולים לנבוע מההתנהלות התפעולית של החברה, כגון טעויות אנוש, מגבלות כוח אדם, בעיות ציוד וסיכונים פיזיים כגון רעידת אדמה. תחת הגדרה זו נכללים סיכונים רבים הנובעים התנהלות החברה והתרבות הארגונית שלה ולכן קשה לאתר סיכונים כאלה מתוך המערכת. לדוגמה מפעל שבו מנהל רצפת הייצור הוא האדם היחידי שיודע לתפעל מכונה מסוימת, חשוף לסיכון בשל ריכוזיות המידע. בהגדרת סיכונים תפעוליים נכללים גם סיכונים הנובעים ממעילה או הונאה.
  • סיכוני שוק – סיכונים אלה נובעים מהשוק הספציפי שבו פועלת החברה ונובעים מהתחום העסקי. לדוגמא: ידוע כי בשוק הנדל”ן זמן התגובה לעליות מחירים נמדד בשנים; בשוק הפלסטיקה יש סיכון של כניסת פלסטיק מתכלה מחומרים אורגניים, דבר שיעמיד את כל השוק בפני מציאות חדשה. סיכוני שוק נוגעים גם בתחרות עם חברות אחרות, ולכן חברת “טבע”, לדוגמא, בודקת כל העת מה מצב השוק והאם צפויים מיזוגים של חברות אחרות שיסכנו את פעילותה.
  • סיכוני נזילות – סיכונים הנובעים מאי יכולת לעמוד בהתחייבויות שוטפות או עתידיות. סיכונים אלה נוגעים בעיקר לגופים פיננסיים אך יכולים להשפיע גם על חברות עסקיות בתחומים אחרים.
  • סיכוני אשראי – סיכון המתייחס למצב שבו הלקוחות או בעלי חוב אחרים לא ישלמו את חובם. סיכוני האשראי נגזרים לדוגמה הם תנאי האשראי שמעמידה חברה לספקיה, כאשר ככל שזמן קבלת התשלום ארוך יותר (שוטף +30, +60 וכיו”ב) הסיכון עולה.
  • סיכוני ריבית – סיכונים המתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: סיכונים הנובעים מפער בין הריביות על הנכסים לריביות על ההתחייבויות וסיכונים הנובעים משינוי שערי מט”ח. חברה המייצאת לחו”ל וקונה את חומרי הגלם שלה בארץ תלויה בשערי המטבעות. ירידה חדה בשער המט”ח תגרום לחברה לירידה ברווחים או אף הפסדים כבדים. כמו כן, חברה שהנפיקה אג”ח ומשלמת ריבית קבועה חשופה לסיכון הנובע מירידת הריבית במשק וירידת הריבית על השקעותיה.

הערכת סיכונים ודירוגם

במסגרת תהליך ניהול סיכונים, לאחר סיום תהליך מיפוי הסיכונים וסינון הסיכונים הרלוונטיים לחברה, צריך להעריך את השפעת הסיכונים על מנת לדעת לאילו סיכונים להתייחס בתכנית.
שלב זה, כנגזר משמו, מתבצע על פי הערכות למצבים שונים ולרוב קשה לבצע הערכות אלה משום שאין בידי המעריך מאגר מידע עם מספר נתונים מספק ולכן אינו יכול למצוא מדגם מייצג גדול דיו לביצוע ההערכות.
תהליך הערכת הסיכונים מתבצע, בהכללה, על פי חישוב המכפלה של ההסתברות לקרות המקרה ועוצמת ההשפעה. סיכון שיש סבירות נמוכה שיתממש ובמידה ויתממש השפעתו תהיה מזערית הינו סיכון שולי. כדוגמא אפשר לקחת את הסיכון של רעידת אדמה קטלנית במפעל השוכן במבנה מוגן מרעידות.
מן הצד השני ניתן לקחת כדוגמה סיכון של חברה המייצאת מוצרים לחו”ל. במקרה של עלייה במחירי חומר הגלם או ירידה בשער הדולר (סיכונים שיכולים לקרות בסבירות גבוהה) החברה תפסיד הון עתק.
לאחר שבוצעה הערכת הסיכונים וניתן לכל סיכון הערכה כספית, ניתן לדרגם ולקבוע סדר עדיפות לטיפול.

דרכי הטיפול בסיכונים

השלב האחרון בתהליך תכנון ניהול הסיכונים הוא קביעת דרכי הטיפול בכל סיכון וסיכון. את הסיכון ניתן למנוע, לטפל בו, או להחליט שבסיכון מסוים החברה לא מטפלת, אך מודעת אליו.
מניעת סיכונים תהיה כרוכה לרוב באובדן רווחים עתידיים. מדובר למשל בהחלטה של נטרול הסיכון הנובע מרכישת מכונה מתוחכמת על ידי קנייה של מכונה פחות מתוחכמת, אך שתפיק פחות רווח לחברה.
טיפול בסיכונים יכול להיות אחד משני סוגים – ניסיון צמצום הנזק או העברת הסיכון לגורם אחר. צמצום הנזק בדוגמה הקודמת יכול להיות הכשרה לכלל העובדים בחברה. צמצום סיכון ריבית יכול להיות גידור המטבע עליו תלויה רווחיות החברה.
הרעיון העומד מאחורי העברת הסיכון לגורם אחר הינו התבססות על הידע המקצועי של הגורם האחר בהגדרת הסיכון וקביעת כדאיות לקיחת הסיכון. לדוגמא, חקלאי המגדל עגבניות לפרנסתו תלוי במחירי העגבניות בעוד חצי שנה ובכך הוא חשוף לסיכונים הנובעים מהתחרות בשוק. החקלאי יודע שבסכום של 5 ש”ח לק”ג הוא ירוויח ולכן יכול למכור חוזה עתידי על העגבניות המבטיח לו מכירת העגבניות במחיר זה. אם מחיר העגבניות ירד, החקלאי לא הפסיד, ואם מחיר העגבניות עלה החקלאי אמנם לא הרוויח מעליית המחירים אך הרוויח מספיק כדי לכסות על הוצאותיו. את הסיכון תקבל חברה המתמחה בסחורות ולה הידע הכלכלי והכלים הסטטיסטיים לנתח את השינויים הצפויים בשוק.
בסיכונים בעלי הסתברות והשפעה נמוכה ניתן להחליט שלא מטפלים בסיכון כלל, אך במסגרת הניהול השוטף מתבצעת בחינה תמידית של הסיכון על מנת לוודא שלא חלו שינויים.

השלב האחרון והמתמשך בתהליך ניהול הסיכונים הוא ביצוע התכנית ומעקב תמידי אחר הסיכונים, הפעולות שננקטו והשינויים החלים בכל גורם סיכון.
ישנה רגולציה בתחום ניהול הסיכונים אשר מחייבת חברות לעמוד בתנאים שונים בהתאם לענף בו הם פועלים ולסיכונים הרלוונטיים לחברה. מדובר על כללים כגון באזל 2,
solvency 2 וגלאי 2.

שתפו:

Share on facebook
Share on twitter
Share on linkedin
Share on pinterest
Share on whatsapp
דילוג לתוכן