מהי קרן נאמנות? מהם היתרונות של קרן נאמנות? כיצד בוחרים קרן נאמנות? איזו קרן מתאימה לך?
קרן נאמנות מגייסת כספים מהציבור ומשקיעה אותם בניירות ערך מסוגים שונים, במטרה ליצור השקעה בעלת פיזור רחב המפחיתה את רמת הסיכון. במדריך זה נסביר על תכונות קרן הנאמנות נפרט על סוגי הקרנות השונים.
שוק ההון מציע למשקיעים אפיקים רבים ומגוונים, ביניהם מניות, אגרות חוב (אג"ח) עסקיות או ממשלתיות, תעודות סל ועוד. אחד מהמכשירים הפיננסיים הנפוצים ביותר בקרב המשקיעים בישראל הוא קרן נאמנות.
מהי קרן נאמנות?
קרן נאמנות מגייסת כספים מהציבור ומשקיעה אותם בניירות ערך מסוגים שונים, ביניהם אגרות חוב, מניות, ומלווים קצרי מועד (מק"מים). בדרך זו, הקרן מאפשרת למשקיע ליהנות מפיזור רחב יותר של ההשקעה – ובכך להפחית את רמת הסיכון הכרוכה בה.
המשקיע בקרן נאמנות רוכש יחידות השתתפות הקובעות את גודל ההשקעה, את מחיר הקרן ואת שיעור ההוספה (עלות רכישת יחידות השתתפות). אם ניירות הערך שרכשה הקרן התחזקו (כלומר, ערכן עלה) – עולה בהתאם מחירה של כל יחידת השתתפות והמשקיע משביח את השקעתו. במקרה כזה, אם ימכור את יחידות ההשתתפות, הרי שייצר לעצמו רווח הון.
יש לזכור כי מנגד, קיימת אפשרות שניירות הערך של הקרן ייחלשו, כלומר ערכן ירד, ואז המשקיע ירשום הפסד "על הנייר" מערך השקעתו.
כדאי לדעת: חלק מקרנות הנאמנות מחלקות דיבידנד בין המשקיעים שלהן. את כספי הדיבידנד ניתן לפדות, או להשקיע ברכישת יחידות השתתפות נוספות של הקרן.
כיצד פועלת קרן נאמנות?
בראש קרן נאמנות עומד מנהל, האחראי על ביצוע ההשקעות. המנהל פועל לפי התנאים והכללים שנקבעו בהסכם שנחתם מול נאמן הקרן, המייצג את בעלי היחידות. מדיניות ההשקעה של הקרן (שעל פי רוב מקיפה אפיקי השקעה מגוונים) מופיעה בתשקיף שלה (ראו פירוט בהמשך), וניתנת לשינוי מעת לעת.
קרן נאמנות מאפשרת למשקיעים למשוך כספים בכל נקודת זמן, על פי בחירתם. במקביל, ניתן לרכוש בכל עת יחידות נוספות בקרן ולהגדיל את היקף ההשקעה בה.
קרנות נאמנות פועלות תחת פיקוח של המחלקה לקרנות נאמנות ברשות ניירות ערך. המחלקה אחראית על אישור התשקיפים ותקנות מדיניות ההשקעה.
סוגי קרנות נאמנות
קרנות נאמנות מתחלקות לשלושה סוגים מרכזיים:
- קרנות מנייתיות – משקיעות לפחות 50 אחוז מהכספים במניות. רמת הסיכון של קרנות מסוג זה נחשבת לגבוהה – אך בהתאם עולה הסיכוי להשיג תשואה גבוהה יותר.
- קרנות אג"ח – משקיעות לפחות 50 אחוז מהכספים באגרות חוב. רמת הסיכון של קרנות מסוג זה נחשבת לנמוכה יותר בהשוואה לקרנות מנייתיות – אך בהתאם יורד הסיכוי להשיג תשואה גבוהה יותר.
- קרנות אינדקס ומטבע חוץ – משקיעות בעיקר במניות הכלולות באחד ממדדי הבורסה לניירות ערך. רמת הסיכון של קרנות מסוג זה נחשבת לנמוכה מזו של קרנות מנייתיות וגבוהה מזו של קרנות אג"ח.
תחת שלושת הסוגים הללו פועלות קרנות נאמנות רבות, ביניהן: קרן סל, קרן גמישה, קרן מחקה, קרן כספית, קרן שקלית ועוד.
מהם היתרונות של קרן נאמנות?
- פיזור השקעה – קרן נאמנות רוכשת מגוון רחב של ניירות ערך, כך שלתוצאות שליליות של נייר ערך מסוים אין השפעה מהותית על סך הביצועים. המשמעות: רמת הסיכון של ההשקעה יורדת.
- השקעה קטנה – בניגוד למכשירים פיננסיים אחרים של שוק ההון, בקרנות נאמנות ניתן להשקיע כל סכום, ללא הגבלת מינימום.
- פדיון מיידי – קרן נאמנות מאפשרת למשקיעים לפדות כספים בכל עת.
- השקעה מיידית – קרן נאמנות מאפשרת למשקיעים להגדיל את ההשקעה בכל עת.
- תשואה גבוהה – כאשר מדובר בהשקעה לטווח ארוך, הרי שהתשואות של קרנות נאמנות מנייתיות עשויות להיות מהגבוהות מבין אפיקי ההשקעה השונים.
- דחיית מס – תשלום המס (20 אחוז על הרווח הריאלי בקרן פטורה) נדחה למועד מימוש ההשקעה בקרן.
מהם החסרונות של קרן נאמנות?
- פרמיית רכישה – הפרש בין מחיר הרכישה של יחידות ההשתתפות בקרן לבין מחיר הפדיון. ההפרש עשוי להיות משמעותי בעיקר בקרנות מנייתיות.
- דמי ניהול – עלות ניהול שנתית גבוהה יחסית לעומת מוצרים פיננסיים אחרים. גובה דמי הניהול בקרנות מנייתיות נע בין 2.3 ל-4 אחוזים בשנה, ובין 1 ל-2 אחוזים בקרנות אג"ח.
- זמני המסחר – פעולות קנייה או מכירה נעשות רק בסוף יום המסחר בבורסה. כלומר, למשקיע אין אפשרות להגיב בזמן אמת לשינויים מהותיים המתחוללים במשק. זאת, בניגוד למניות או לתעודות סל, הנסחרות במהלך כל יום המסחר. כלומר, קרן נאמנות עשויה שלא להתאים למשקיע המעוניין בהשקעה בעלת מידה גבוהה של ניהול גמיש.
- טווח ההשקעה – קרן נאמנות (בעיקר מנייתית) נחשבת להשקעה לטווח בינוני-ארוך, ואינה מתאימה למשקיע המעוניין בהשקעה שעשויה להניב תשואה גבוהה בטווח זמן קצר.
כיצד בוחרים קרן נאמנות?
ישנם מספר פרמטרים שיש לבחון לפני קבלת החלטה על השקעה בקרן נאמנות. אין לראות במידע שלהלן משום המלצה לרכוש קרן נאמנות או כל מוצר אחר של שוק ההון. יש להיוועץ בגורם מקצועי המתמחה בשוק ההון, כאשר קבלת ההחלטה של המשקיע הפוטנציאלי תיעשה לפי היקף הנכסים העומדים לרשותו ולרמת הסיכון המתאימה לו.
- אופי המשקיע – רמת הסיכון של הקרן צריכה להתאים לאופיו האישי של המשקיע. משקיע המוכן ליטול על עצמו סיכון גדול יותר כדי להגדיל את הסיכוי לתשואה גדולה יותר יעדיף, בדרך כלל, קרן מנייתית. משקיע בעל אופי זהיר יעדיף, בדרך כלל, קרן סולידית יותר, כמו למשל קרן אג"ח.
- טווח ההשקעה – קרן מנייתית היא תנודתית יותר (בהשוואה לקרנות אג"ח) וההשקעה בה דורשת זמן וסבלנות. לכן, משקיע המעוניין בהשקעה שתתפרש על פני מספר שנים יעדיף על פי רוב השקעה בקרן מנייתית. משקיע המעוניין בהשקעה לטווח קצר של כשנה-שנתיים, יעדיף בדרך כלל קרן אג"ח או קרן שקלית. כאשר מדובר על טווח השקעה בינוני, בדרך כלל של כחמש שנים, ניתן להרכיב השקעה מאוזנת, המשלבת קרן אג"ח וקרן מנייתית.
- עיון בתשקיף – התשקיף הוא "תעודת הזהות" של הקרן, וכולל את כל הפרטים על מנהליה, מדיניות ההשקעה והביצועים (תשואות) שהשיגה בעבר.
- בחינת ביצועים – פרק הזמן המקובל לבדיקת התשואות שהשיגה הקרן עומד על לפחות שלוש שנים. בדרך זו ניתן לוודא את ביצועיה לאורך זמן ולהשוות אותם לביצועים שהשיגו קרנות נאמנות אחרות.
- דמי ניהול – קרן נאמנות גובה מהמשקיעים כספים עבור הוצאותיה. על פי רוב, מדובר בדמי ניהול שנתיים, בתשלום לנאמן הקרן (דמי נאמנות) ובתשלום עבור רכישת מניות השתתפות (עמלת הוספה). חלק מהקרנות גובות עמלות נוספות.
המידע המופיע במאמר הוא בבחינת מידע כללי ואינו מחייב את חברת ממון. המידע נועד להשכלה כללית, ואינו מהווה המלצה להשקיע או לא להשקיע באחד ממוצרי שוק ההון. לפני קבלת החלטה בנושא זה יש לקבל חוות דעת של גורם מקצועי מוסמך המתמחה בתחום.
